תרביות רקמה משתלות גינוסר
מנגו ואבוקדו
זנים verieties
מחקר ופיתוח
צור קשר
Company Profile
R & D
ESPANOL
Contact us
 
תרביות רקמה משתלות גנוסר בע"מ הינה מערך ייצור וגידול המתמחה בתחום הבננות, החל ממטעי אם וטיפוח זנים, דרך ייצור ויצוא שתילי בננות ואננס מתרבית רקמה, הקשייה ושתלנות, המאגד מטעים,  משתלות ומעבדה לתרביות רקמה.

אנו נותנים ליווי והדרכה למגדלי בננות ואננס בארץ ובעולם, ולקוחותינו נהנים, במישרין ובעקיפין,
מכל הידע, הניסיון והפיתוח שצברנו במהלך השנים.
אנו מייצרים גם שתילי מנגו ואבוקדו ומשווקים את תוצרתנו בישראל וברחבי העולם.


קיבוץ גנוסר
והמטעים שלו ממוקמים בעמק הירדן בחלק הצפון-מזרחי של ישראל, ליד אגם הכנרת, המהווה 30% מרזרבות המים של ישראל.

  
האקלים בעמק הירדן סוב-טרופי, חם בקיץ ומתון בחורף. טמפרטורת היום בקיץ יכולה להגיע הרבה פעמים ל-40°C ולצנוח ל-22-24°C במשך הלילה. בחורף הטמפרטורות נעות בין 7-10°C במשך הלילה ו- 16-22°C במשך היום. ב-4-8 לילות כל שנה טמפרטורות הלילה בעמק הירדן יורדות מתחת ל-7°C.
 
תנאי אקלים אלו נמצאו מתאימים לגידול בננות והם מאפשרים לגנוסר לייצר בננות לאורך כל  השנה. לגנוסר אין סניפים או חברות-בנות. ידוע לנו שיש בעולם חברות המשתמשות בשם "גנוסר" בניסיון להונות את לקוחותיהן, לכן, כדי לקבל שתילי איכות יש לפנות לתרביות רקמה משתלות גנוסר, ישראל בלבד.
 
 הבננה או 'מוז' (Musa) היא צמח חד פסיגי, טרופי, דמוי עץ.
 
 
הבננה מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב" משום שאין לה גזע מעוצה כמו לעצים רגילים. "גזע" הבננה הוא למעשה גבעול מעובה שמורכב משכבות קונצנטריות של גלדים רבים, בדומה לבצל. בעברית הוא קרוי גזעול, שילוב של "גזע" ו"גבעול". פירותיה המוארכים של הבננה מכונים "אצבעות" וגדלים בקבוצות צפופות שמכונות "כפות".
הכפות מסודרות לאורך שדרה ויוצרות אשכול. צבע קליפת הפרי משתנה מירוק לצהוב עם ההבשלה כאשר במקביל מתפרק העמילן והופך לסוכר. יש בננות שקליפתם ירוקה, צהובה, או אדומה.  
זהו אחד מצמחי התועלת החשובים לאדם, בעיקר בשל פריו. הבננה היא מקור מצוין לאשלגן (375 מ"ג ל-100 גר')
ואין בה כולסטרול.
הבננה מתרבה בריבוי וגטטיבי ע"י נצרים. את הנצרים שקנה השורש מצמיח בכל שנה מנצלים כיום לריבוי בשיטת
תרביות רקמה.  
 
   
בריבוי בתרבית רקמה מבודדים מתוך צמח המקור קטע רקמה מסוים האופייני למין ולשיטת הריבוי, במקרה של הבננה – הנצר. הוא נחתך ומועבר מהסביבה החיצונית המאולחת בגורמי מחלות ומזיקים, לסביבה סטרילית על מצע מזון מלאכותי בתנאי טמפרטורה, לחות ותאורה מבוקרים, תוך אספקת כל חומרי המזון, הויטמינים וההורמונים הדרושים. קטע הרקמה גדל ומתפתח ועובר שינויים בהשפעת הרכב המצע בתרבית ותנאי הסביבה. המטרה היא לקבל מקטע הרקמה המקורי מספר רב של צמחונים, שיהיו מוכנים לשתילה בשדה לאחר תהליך של השרשה ואיקלום בתנאי הסביבה החיצונית וגידול נוסף במשתלה. ממקטע הרקמה המקורי מקבלים במהלך הריבוי מאות שתילים.
 
 יתרונותיהם של שתילים אלו הם
-   השתילים המתקבלים בתרבית זהים בתכונותיהם לצמח האם.
-   ביציאתם מהמעבדה צמחי התרבית נקיים מגורמי מחלות ומזיקים.
-   ניתן לקבל כמות רבה של שתילים בו-זמנית. ניתן לכן לטעת מטע גדול ובדרך זו לייעל מאד את הגידול.
-   בשתילי תרבית באיכות מתאימה, הקליטה בשדה מלאה עם אחוז אי-הצלחה זניח.
-   ניתן לרבות כמעט ללא הגבלה זנים נדירים ומבוקשים בעלי תכונות עדיפות.
-   שתילים שמוצאם מתרבית רקמה מצטיינים באחידות רבה בגודל ובקצב הצימוח.
-   גידול בתרבית רקמה מאפשר ביצוע עבודת מחקר ופיתוח בתחום הגנטי, ביצוע טרנספורמציות ובירור בתנאים מוגדרים.
 
כיום מנסים לגלות או לייצר זני בננה עמידים למחלות. ניסויים אלה מתבצעים בשני כיוונים: הכיוון הראשון הוא הכלאות עם מיני בר עמידים. למרות הקשיים הצליחו ליצור כמה זנים עמידים של בננות לבישול, ומקווים שזנים אלה יצליחו להציל את מקור המזון העיקרי של הארצות הטרופיות.
הכיוון השני שעשוי להניב תוצאות מוצלחות יותר הוא הנדסה גנטית, כלומר העברה ישירה של גנים מבננות בר עמידות למחלות לבננות מתוקות, הרגישות יותר למחלות.
יש לציין, כי בישראל אין מחלות עלים, וירוסים ופטריות.
אחד הגורמים החשובים בריבוי בננות מתרבית רקמה הוא איכות מטע האם.
מטע בוגר, שהוכיח עצמו מבחינת היבול, איכות הפרי, נצרים בריאים ונקי מבקטריות ומחלות הוא ערובה לחומר ריבוי מעולה לייצור שתילים מעולים מתרבית רקמה. מטעי הבננות של קיבוץ גנוסר, שהם המקור לחומר הצמחי של תרביות רקמה גנוסר, הם מהגדולים והוותיקים בישראל. בשני העשורים האחרונים הראו מטעים אלו תוצאות חקלאיות מרשימות,  הן בהשוואה למטעים אחרים בישראל והן בעולם. ממוצע היבול של מטעי גנוסר הוא כ- 8 טון/דונם.
הצלחות אלו הן תוצאה של מחקר מקיף, שנעשה לאורך שנים רבות ע"י חנן בן שלום, המנהל של תרביות רקמה משתלות גנוסר בע"מ, שהוא חוקר ומדריך בננות מוכּר ומוערך בארץ ובעולם. גנוסר משקיעה סכומים גדולים במחקר ופיתוח במשך השנים, רובם למציאת קלונים נבחרים, בדיקתם והפיכתם לקלונים מובחרים.
חומר הריבוי נלקח רק ממטעים בני יותר מ- 8 שנים, שבהם נעשתה סלקציה קפדנית במשך השנים. האמהות המובחרות נבחרות לשמש חומר ריבוי במעבדה לפי הקריטריונים הבאים:
גודל האשכול; מבנה האשכול; אורך, קוטר ומשקל האצבע; ניקיון ממחלות ומזיקים; מבנה העץ וגובהו; מבנה הנצר ובריאותו.

 
 
זנים
יש לנו  מגוון רחב של זנים, כמו היותר ידועים: גרנד ניין, קוונדיש ננס וזיו (ידוע גם כווילאמס או קוונדיש ענק) וכן מוטנטים של הזיו, שהראו במשך מעקב של שנים, תכונות ייחודיות ברורות.
בנוסף  יש לנו כמה קלונים מובחרים שפותחו כמוטנטים של הגרנד ניין והזיו. לקלונים מקדימים אלו יתרונות ייחודיים, שגרמו לנו לשמור ולטפח אותם. לפרטים והשוואה בין הזנים נא היכנסו למצגת באתר זה (
Ginosar banana varieties).
 
להלן פרטים נוספים על הזנים שיש לנו:
גרנד-ניין (GRAND NAIN)
מקורו לא ידוע, החליף את הננס בקולומביה, אוסטרליה, מרטיניק, בהרבה ממטעי הוואי ובמידה מסוימת גם באקוודור. בשנות ה-80 של המאה הקודמת ותחילת שנות ה- 90 נעשו השוואות בין הזן גרנד ניין ממשפחת הקוונדיש, שיובא ממרכז אמריקה, לבין הזנים הסטנדרטים: זיו וקוונדיש ננס. בשני נסיונות נפרדים וארוכי טווח נמצא, שביצועי הגרנד ניין טובים מאלו של הזיו. למרות ששני הזנים דומים ברוב התכונות של הגזעול ומורפולוגיית העלה, מחזור הגידול של הגרנד ניין, בתנאי גידול אופטימילים, קצר קצת יותר, האשכולות מעט כבדים יותר והבננות ארוכות קצת יותר מאלו של הזיו.  יתרונות אלה הובילו ליבול גבוה יותר לשנה בגרנד ניין בהשוואה לזיו. בנסיונות בתנאים אופטימלים שנעשו באזורים סוב-טרופים, לגרנד ניין היה יבול גבוה יותר מאשר לזיו ב-9.6% לאורך 4 מחזורי גידול בניסיון אחד וב-7.2% לאורך 3 מחזורי גידול בניסיון השני.
העץ מגיע לגובה 2.7-4.9 מטר. על הגזעול  כתמים בצבע חום כהה, האשכול ארוך וגלילי והפרי רחב מזה של הננס ולא עדין כמוהו. החופה הזכרית והפריחה מוסתרים.
זיו (WILLIAMS)
יובא מאוסטרליה, הופץ באזורים סוב-טרופים בעיקר כדי לחסל את תופעת חנק צוואר- השורש בחורפים קרים. זנים גבוהים חשופים פחות לבעיה זו והזיו גבוה ב- 30-40% מהננס.
תכונות האשכול טובות בהרבה מאלו של הננס: יותר כפות, אצבעות ארוכות יותר, כפות פחות דחוסות, צורה גלילית ובדרך כלל יותר פירות גדולים על האשכול. למרות שהזיו קשה יותר לגידול מאשר הננס ומחזור הגידול שלו ארוך יותר, האשכולות הגדולים יותר ומורפולוגיית האשכול גורמים לכך שהיבול שלו גדול מזה של הננס.

 
קוונדיש ננס (DWARF CAVENDISH)
מקורו בסין, לאחר מכן התפשט במיוחד באיים הקנריים, מזרח ודרום אפריקה. באזורים הסוב-טרופים, התייחסו בדרך כלל לננס  כזן הבננה המתאים ביותר לתנאי אקלים קיצוניים. בנוסף הוא נמוך, ולכן יציב יותר ונוח לגידול באזורים סוב-טרופיים עם רוחות. העץ בגובה 1.2-2.1 מ' בעל עלים רחבים על פטוטרות קצרות, חסון ועמיד לרוחות. הפרי בגודל בינוני באיכות טובה אבל בעל קליפה דקה ויש לטפל בו בזהירות בזמן ההובלה. אפשר לזהות זן זה בקלות כי החופה הזכרית והפריחה אינם מוסתרים.
קלונים מובחרים
איילון שמקורו בננס
ירדן וגל שמקורם בזיו
זליג שמקורו מהגרנד ניין
אלו הם זנים נמוכים (גובה כ-3 מטר ביום הפריחה), ניתן לשתול אותם בצפיפות גבוהה, כלומר לגדל הרבה עצים נושאי פרי לדונם (200-270) ובכך להשיג יבול גבוה בהתאם. עמידים לרוחות. משקל אשכול ממוצע לקלונים אלו – 40 ק"ג/אשכול. משקל הבננה 180-220 גרם.  קוטר הבננה 14 ס"מ ואורכה כ- 24 ס"מ. מספר הכפות באשכול בין 15-20, תלוי בתאריך הפריחה. זמן בין פריחת האם ופריחת הנצר כ- 6-9 חודשים.
יש לנו גם בנק גנטי של קלון ענק מהגנן ניין שמניב אשכול ענק שיכול להגיע למשקל 45 ק"ג.
תרביות רקמה משתלות גנוסר מייצאת שתילי בננה בכל שלבי הגידול, בעיקר להודו, אפריקה ודרום ומרכז אמריקה.